לצלם את הילדים –מקצוע או תחביב

מאז פרוץ העידן הדיגיטאלי, אין זה נדיר כל כך לפגוש בהורים, הצופים בילדיהם מבעד לעדשת המצלמה. במקרים קיצוניים זו כמעט הדרך היחידה שבה הורים מבלים או מתקשרים עם יקיריהם הפעוטים, שטרם למדו להביע את צרכיהם במילים. במקרים קלים יותר מדובר בשילוב בלתי נפרד של המצלמה בכל אירוע בחיי הילדים, החל מאירועי יומיום בגן השעשועים וכלה במסיבות ימי הולדת של קרובי משפחה. אי אפשר בלי להנציח את ילדינו על שלל זוויותיהם והבעותיהם. פשוט אי אפשר.

ילדות בעידן הדיגיטאלי

הקלות הבלתי נסבלת של ה"קליק", שבאה עם העידן הדיגיטאלי במצלמות הולידה כמה תופעות מעניינות מזווית ראייתם של הילדים, שזה מקרוב הצטרפו לעולם מבלי ש"ידעו את משה" ואת העידן המכאני במצלמות שהיה שונה בתכלית:

• קשר עין - כפי שכבר צוין, אחד מההורים כמעט תמיד חג סביבם כשהוא צופה בהם מבעד לעדשת המצלמה. נוכחותו של אביזר (גם אם הוא קטן וקמופקטי, וביתר שאת אם הוא גדול, שחור וכבד) הניצב בין הילד לאחד מהוריו, מטשטש עד למינימום את קשר העין ביניהם. מיעוט בקשר ען בין הורה לילד עשוי להיות בעל השפעה שלילית על היחסים ביניהם, על התפתחותו של הילד ועל האופן שבו תופס הרך הנולד קשרים עם בני אנוש.
• מרכז העולם - לאחר סיום סאגת הצילומים מועברת כל התמונות אל המחשב ומופיעות על המסך באופן רנדומאלי לאורך הימים-שבועות-חודשים-שנים הבאות (כדי לדעת איזה מהן ילכו לפיתוח תמונות). מעניין כיצד מרגיש ילד שבבואתו נשקפת לנגד עיניו תדיר. בוקר וערב. מה הוא מסיק מכך ביחס למקומו בעולם? כיצד הוא תופס את עצמו ביחס לאחרים?
• קנאת אחים - מה מסיק ילד בן ארבע, שעד כה היה הוא, והוא לבדו, מככב על מסך המחשב של הוריו והינה עתה אם בוא אחיו הקטן עולות ובאות רק תמונות של התינוק החדש? מה הוא מרגיש? נתיב קנאה זה נחסך מילדי העידן המכאני של המצלמה שתמונותיהן הגיעו מיד אחרי פיתוח תמונות היישר אל אלבומי התמונות המשפחתיים ונקברו שם באין מפריע.

להפוך תחביב למקצוע

אחרי שלקחנו בחשבון את כל מה שיש להביא בחשבון כאשר מדובר על צילומי ילדים, זה הזמן לערוך חשבון נפש אמיתי וכן עם עצמנו: האם אהבתנו לצילום, שהתלקחה לה כך בן לילה מרגע שהפכנו להורים, יכולה לחצות את הקווים ולהפוך מתחביב למקצוע? האם המשיכה שלנו אל המצלמה קשורה רק לחדוות הצילום של ילדנו? או שמא היא עשויה להתרחב ולסחוף אליה גם נופים, תרבויות, בעלי חיים וזוויות מעניינות של מה שמציגים לנו החיים? האם מרתק אותנו רק לתפוס את הרגע או אולי אנחנו סקרנים גם לתהליך שקורה בשלב הבא: פיתוח תמונות, עיבודם בפוטו-שופ, עריכת אלבומי תמונות?) אם חיידק הצילום פרץ בכם עם הולדת הילדים, עם כל ההיקסמות והאהבה שבאה איתם, ייתכן שזה הזמן להחיל להרוויח מזה כסף. אתם יכולים להקים לעצמכם אתר, לפרסם בו את תמונותיכם האיכותיות ולהציע אותם למכירה לאתרי אינטרנט (שזקוקים תדיר לתמונות) ואפילו למגזינים שגם הם מחפשים מאגרים לפיתוח תמונות ברזולוציה גבוהה. התשלום אינו גבוה אמנם אך הוא יכול להיחשב כהשלמת הכנסה בשלב ראשון, עד שתתארגנו על עסק מקצועי יותר (לימודים מקצועיים, פיתוח תמונות, הפקת אלבומים, הקמת עסק וכו'). להמשיך היות צלם חובב אם אין לכם כל כוונה להפוך את חיבתכם למצלמה למקצוע, ייתכן שזה הזמן לערוך חשבון נפש, על האופן שבו היא משתלבת בחייכם. הייתכן שהיא משמשת נתיב מילוט עבורכם מסיטואציות מביכות מול ילדיכם או קרובים אחרים? האם אתם מבקשים להסתתר באמצעותה ומאחוריה מלהתגלות אל העולם? נסו לברר מה עומד מאחורי חיבת היתר שלכם לצלם וקחו בחשבון, שבכל הנוגע לילדיכם הוא מעדיף עשרות מונים את נוכחותכם נטולת המצלמה על פני אלפי תמונות על המחשב או הדפסת תמונות לאלבום.